גשמאיר
מה מגשם.
הצטברו מספר בקשות עבור מד הגשם הטרוד שלנו.
הראשונה של שמוליק.
בתור חבר חדש בוועדה הוא תהה איך אנחנו לא ממלאים התחיבויות ואכן,
הוועדה התחיבה ל-
בתשובה לשמוליק אומרת הוועדה שהזמן ירפא הכל, כלומר: או שירד גשם,
או ששמוליק ישכח שביקש, או שהוועדה תשכח שהבטיחה.
הבקשה השנייה והיא הרבה יותר תובענית, היתה של מאיר קהילה.
מאיר טען שהוא מילא התחייבותו ליובלים וחפר בורות בכל מקום אפשרי בין הספריה ומורד קרמר.
"עכשיו" הוא כתב לוועדת גשם "תורכם לנקות את האבק."
הבקשה הזו גרמה:
1. להתנערות מאחריות של חבר אחד בוועדה
2. לקיחת אחריות ראויה לציון [!!!] של חברה אחרת בוועדה
3. כניסה למצב של המתנה דרוכה של ה"חדש" בוועדה
מן המפורסמות הוא שאני לא יכולה לעמוד בפני אבק ולמרבית השמחה גם הוא לא בפני.
ברגע שאבק מעיז להכניס גרגר הביתה הוא מועף מיד החוצה.
יש הטוענים שמשקעי אבק ממוצעים הם בבחינת נכס הכרחי בכל בית נורמלי, אלא שאצלינו זה היוצא מהכלל המוכיח על הכלל.
ההסתערות שלי על אבק, דומה להסתערות שור נרגז בקורידה של ספרד על הסדין האדום.
ולכן, מאיר פשוט התפרץ אל דלת פתוחה ,אלא ,שהמשימה הצריכה תחכום ר ב! [אההא!
ובכן ראשית הטיפול בעניין היתה בנסיקה רצינית מעל הים התיכון ובדיקת: לחץ, שקע, אפיק, ועננות. האמת היא שחיפשנו גם את הקווים השחורים האלו שכל הזמן זזים במפות הסינופטיות.
הכישלון לא ריפה את ידינו ועברנו לשלב הבא.
עכשיו התעורר צורך לכוון בדיפלומטיות את הענינים ואת העננים לטובתינו. זה בוצע בהצלחה ובחשאיות רבה.
כשהכל הושלם הרשינו ל: נעמה, לדני רופ, לשרון ולכל שאר היפים והאמיצים לקחת לעצמם את הקרדיט ולהודיע על כמויות משמעתיות של גשם העומדות לרדת בימים הקרובים.
ובכן כאן גילינו טפח מעבודתה המסורה של הוועדה היחידה ביובלים שאיננה מתוקצבת, לא מחליפים בה יו"ר חו"ח, ולא ממנים לה יועץ בכיר.
ובצניעות רבה אנחנו שואלים: יש עוד בקשות ?
שולמית קורן